מיתוסים נפוצים על טיפולי פוריות – בירור וטיפול פוריות

לפחות אחד מכל עשרה זוגות חווים אי פוריות בשלב כלשהו במהלך חייהם. יש כאלה שנמנעים מעצם הפניה לרופא, מתוך פחד שנובע ממיתוסים נפוצים בציבור וברשתות החברתיות. חלקם לא יצליחו להרות ללא עזרה, וחבל על העיכוב המיותר. במאמר קצר זה אנסה לשפוך אור על קצה המזלג על כמה מהנקודות הללו, אותן אני שומע לא מעט מהמטופלות והזוגות.

לא נכון. בכל מחזור טיפול מדובר בטיפול קצר טווח של שבועיים בחודש, ובד"כ לא מתמידים באותה גישה יותר ממספר חודשים. לפעמים כתוצאה מתגובת יתר השחלות גדולות ויש נוזל בבטן, שנראית תפוחה, אך זו תופעה חולפת. יש בעיות פוריות הקשורות להשמנת יתר (תסמונת השחלות הפוליציסטיות) ובהן ירידה במשקל יכולה להיות בעצמה טיפול פוריות.

החשוד העיקרי הוא סרטן השד, אך עד כה לא הוכח קשר בין טיפולי פוריות לעליה בשכיחותו. נכון שסרטן שד נפוץ יותר בנשים הסובלות מאי פוריות, והריונות והנקה מגינים מפני סרטן שד, ולכן אי הפוריות היא הגורם לעליה קלה בשכיחות סרטן שד ולא הטיפול.

לכל תרופה שעובדת יש תופעות לואי, חלקן גם משפיעות על מצב הרוח. נדיר שתרופות הפוריות בעצמן ישפיעו השפעה כזו. סביר יותר להניח שהמתח, אי הוודאות, הפסד הזמן והציפיה- הם התורמים לשינוי במצב הרוח. בחירה במרפאה ובצוות שמשתף במידע ומתקשר באופן אמפתי ותומך- יכולה להקל על קושי זה.

בתחילת הדרך לפעמים יש צורך בבדיקה המכונה "צילום רחם" שמטרתה להעריך את מצב הרחם והחצוצרות בעזרת סדרת צילומי רנטגן לאחר הזרקת יוד. הבדיקה אינה נעימה, אך לרוב אי הנוחות הנלווית לה פחותה בהרבה מהמצופה. לבדיקה זו יש גם חלופות העושות שימוש באולטרהסאונד והזרקת מי מלח סטריליים או קצף מיוחד.

חלק מהטיפולים, בעיקר בשלבים מתקדמים יותר, כרוכים בהזרקה עצמית תת-עורית של תרופות בעזרת מזרק מוכן לשימוש כשבקצהו חט דקיקה. רוב רובן של המטופלות לומדות להזריק לעצמן ללא כל בעיה, וכך אינן תלויות באחות או בני משפחה.

פעולת שאיבת הזקיקים, שהיא חלק מתהליך הפריה חוץ-גופית, ואמורה להיות כואבת- נעשית תוך טשטוש עמוק ולכן אינה כואבת כלל.

טיפולי פוריות לזוג שאין לו שני ילדים משותפים- כלולים בסל הבריאות. גם זוג שיש לו שני ילדים- מקבל בד"כ את המשך הטיפולים מהביטוח המשלים של קופת החולים של האשה. קיימת השתתפות עצמית של כ-15% בעלות התרופות, אותה משלמים בבית המרקחת, וסכום זה יכול להגיע למאות שקלים (ולעיתים אף יותר), תלוי בתרופות ובמינון. בחירה ברופאים פרטיים עולה כסף אך אינה הכרחית. המערכת הציבורית נותנת שרות ברמה טובה, ובה עובדים גם רוב הרופאים המצויינים שעובדים גם באופן פרטי לאחר שעות העבודה.

טיפולי פוריות כרוכים לעיתים בהפסד זמן בשעות הבוקר. מדובר על איחור של כשעתיים במשך  כ-4 פעמים בחודש טיפול. למטופלות יש זכויות המעוגנות בחוק, למשל שיש לשחררן לבדיקות אלו, ושאסור לפטרן (פרטים באתר הביטוח הלאומי).

פעולות של הפריה חוץ-גופית דורשות בד"כ בנוסף לכך יום חופש ועוד חצי יום במהלך מחזור טיפול. בחלק מהיחידות ניתן גם לעבור טיפול כזה בשעות הערב, עם חלק מהרופאים, ללא הפסד של אף יום עבודה. אם נושא זה חשוב לכן- שתפו בו את הצוות כבר בתחילת הדרך.

חשוב לפנות למרפאה ולהעלות את כל הדאגות בשיחה עם הרופא והאחות, וכך אולי להקטין חלק מהקשיים והחששות.